אילדרדשתי נ' ארי את בר בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 6.8.12 (כב' הרשמת בכירה מגי כהן) - אשר ניתנה במסגרת תביעה לתשלום חוב שהגיש המבקש כנגד המשיבים - בה הוחלט כי ההליך קמא יעוכב עקב הליך תלוי ועומד בתביעה אחרת (ת.א. 113460911) שהגיש המשיב 2 כנגד המבקש ונגד המשיבה 1 ואחרים בבית המשפט המחוזי.

המשיב 2 הגיש תגובה לבר"ע בה פרט את נימוקי התנגדותו לקבלת הבר"ע. המשיבה 2 הותירה בתגובתה לבר"ע את שיקול הדעת להחלטה בה לבית משפט זה.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתגובות המשיבים לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

כלל הוא כי "לבית המשפט הדן בעניין מסוים מוקנה שיקול דעת אם להורות על עיכוב הליכים לאור קיומו של הליך אחר המתנהל ביחס לאותו עניין" (ראו: רע"א 8901/06‏ ‏ברוך ובר נ' הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ, 25.12.05).

זאת גם כאשר קיימת בין שני ההליכים חפיפה חלקית בלבד וגם כאשר פסק הדין בהליך האחר לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק בהליך השני אך יהיה בו כדי לצמצמן ולסייע בהכרעה בהן (ראו גם: רע"א 801/01 קפלן ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות ואח', 4.4.01; רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלו ואח', 28.1.02).

אין זה רצוי כי שתי ערכאות ידונו במקביל באותו עניין, ובמקרים המתאימים יש לעכב את ההליך באחת הערכאות בהמתנה להכרעה בערכאה אחרת, הן על מנת למנוע דיון כפול ומיותר והן על מנת למנוע אפשרות להכרעות סותרות.

ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות כגון אלה , אלא במקרים חריגים, שאינם בנמצא כאן.

לא מצאתי במקרה דנן להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא לעכב את ההליכים שלפניו המצויים בשלביהם הראשונים, בשל ההליך התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בין הצדדים (שם הוגשו תצהירי עדות ראשית).

על פני הדברים טענות של המבקש בתביעתו בהליך קמא וטענת הקיזוז שהעלה בכתב ההגנה בביהמ"ש המחוזי נובעות מאותה מערכת נסיבות, קשורות אחת לשניה והבסיס להן הוא הסכם ההלוואה.

ההחלטה סבירה על פניה, מאזנת בין האינטרסים בכגון דא, ומיישמת לכאורה את הכללים והשיקולים שנקבעו בפסיקה לגבי עיכוב הליכים (ראו גם: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה נ' אלכסנדר קפלן תק-על 2002(1), 860).

במקרה דנן, לא ראיתי איזה נזק ממשי שייגרם למבקש כתוצאה מעיכוב ההליך קמא, ואין מקום להתערב בהחלטה ובפרט שגם אם יקום עדיין הצורך לברר התובענה קמא באיחור ניתן יהיה לפצות את המבקש בהתאם.

ביתר הטענות בבר"ע לא מצאתי ממש.

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיב 2 הוצאות בסך 10,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ערבון שהופקד על פירותיו יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 3 מאי 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: